משפט ההדחה של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון
הליך ההדחה של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון היה הליך פוליטי-משפטי שבמסגרתו ניסו ללא הצלחה מתנגדיו הפוליטיים של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, להדיחו ממשרתו.
הליך ההדחה החל ב-8 באוקטובר 1998 כאשר בית הנבחרים של ארצות הברית הצביע על התחלת הליכי ההדחה נגד ביל קלינטון, הנשיא ה-42 של ארצות הברית, בגין "פשעים גבוהים ועוונות" (אנ'). האישומים הספציפיים נגד קלינטון היו מתן עדות שקר, ושיבוש מהלכי משפט. האישומים עלו בעקבות תביעה בגין הטרדה מינית שהגישה עובדת המדינה פולה ג'ונס (אנ') נגד קלינטון, ועל בסיס עדותו של קלינטון אשר הכחיש כי ניהל מערכת יחסים מינית עם המתמחה בבית הלבן מוניקה לווינסקי. הזרז להדחתו של קלינטון היה דוח סטאר (אנ') שהוכן על ידי היועץ העצמאי קנת' סטאר לוועדת השיפוט של בית הנבחרים.
ב־19 בדצמבר 1998 הפך קלינטון לנשיא האמריקני השני בתולדות ארצות הברית שנגדו החל הליך הדחה (הראשון היה אנדרו ג'ונסון, אשר עבר הליך הדחה בשנת 1868). משפט ההדחה של קלינטון בסנאט החל בינואר 1999. ב־12 בפברואר 1999 זוכה קלינטון על ידי הסנאט משני סעיפי האשמה, מכיוון שבקרב הסנטורים שלקחו חלק בהצבעה על הדחתו של קלינטון לא היה הרוב הנחוץ להדחה של שני שלישי מכלל הסנאטורים הנוכחים. בעקבות כך נשאר קלינטון בתפקיד למשך שארית כהונתו השנייה.
